שמעתם פעם על מוציא לאור שאין לו בגרות בלשון? או ספרות? - דופן - הוצאה לאור

שמעתם פעם על מוציא לאור שאין לו בגרות בלשון? או ספרות?

בסוף כתה ט׳ עזבתי את בצפר, היו לי חברים וגם ציונים טובים אבל… איכשהו הרגשתי שהדברים שאני לומד בהרפקאות שלי בסופי השבוע – חשובים יותר ממה שאני לומד בבצפר מללמוד לבגרות. על הכסא בכתה הרגשתי שאני יושב בבית קברות לסקרנות. אז החלטתי לעזוב, ולצאת ללמוד את מה שבאמת חשוב לי – בעצמי.

הרבה אנשים אמרו לי שבלי בגרויות לא אוכל להסתדר בחיים, איך אתקבל ללימודים גבוהים ואיך ארכוש מקצוע? ואני אמרתי – בואו נראה, אני לא בטוח שזה כל כך רלוונטי כיום כמו שאתם חושבים. לפחות לא לדברים שאני אעשה בחיי, שכמובן עוד לא ידעתי מה הם יהיו.

אז היום, בלי בגרות בלשון או בספרות – אני מוציא לאור ספרים. ועובד על תרגומים חדשים יחד עם בני ארטובסקי וגל רוזנברג.

בלי תואר במנהל עסקים, אני מנהל הוצאת ספרים ומפיק אירועים, שני עסקים שמפרנסים אותי במלאות.

ובלי תואר במוסיקה אני כותב, מקליט שירים ומופיע.

אני לא בא להטיף לעזיבת בצפר, עשיתי את זה כבר פעם כשעזבתי, היום בהסתכלות לאחור – השנים מחוץ לבצפר היו לי לא קלות בכלל ומבלבלות. אבל הן היו משמעותיות ומלמדות ואני לא מתחרט לרגע. הן הכינו אותי למסע כעצמאי שאין אף אחד שאומר לו מה ואיך צריך לעשות – מסע בו צריך לנסות ולגלות.

רק בא לאמר שהדרך הסלולה היא לא הדרך היחידה, היא לא תמיד מובילה לאן שמבטיחים שהיא לוקחת וחשוב לדעת את זה, ולפעמים לסלול לעצמינו דרך זה מסע מאתגר יותר אך מספק בהרבה ומלא בהפתעות.

* בתמונה, אני בן ה 16 שוקד על הבגרות בטקסים פגאניים.

שיתוף:

מאמרים נוספים

על יום כיפור וכוחו של סיפור

על הפעם הראשונה שצמתי ביום כיפור, ואיך זה קשור לכך שכשהייתי תינוק הרופאים אמרו להורים שלי לצפות לכך שאגדל להיות מפגר, שמן ומכוער. בכלל לא

לילית, חוה ואדם / פלא אוהד אזרחי

לילית נבראה כיצורה סופר אינטיליגנטית, יפה, מינית וסופר-רגישה. יחד עם זאת מה שלא היה בה זה הידע כיצד לפתח דיאלוג של אמת במקום בו מתגלה

מְנַקֵּד אוֹתָךְ בִּתְשׁוּקָה / יֵהוּא שָׁלֵם

המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מִתחת לאותיות, מֵעליהן או בְּתוכן. וֵאֲני רוצֶה לקמֵץ במיליםוּלְנַקֵּד אוֹתָךְ מִכל הכיווניםבִּתנועות ארוכותמְתוּבּלות בְּעִצּוּרִים. ואז ללא תנועה, בֵּעֲצירה מוּחלטתבְּאֵיבָר דָּגוּשׁ

X
דילוג לתוכן