חודש טבת על פי ספר יצירה

ספר יצירה קושר את חודש טבת בכעס, הוא מועיד לו מקום חשוב, ומתייחס אליו כאל חוש העומד בפני עצמו – חוש הרוגז.

פעמים שהכעס מערפל את כושר השיפוט שלנו, מתפרץ ומזיק לנו ולסובבים. אך יש גם רוגז חיובי, ואפילו חשוב. כשאנו מזניחים את גופינו, הגוף מתרגז ומתריע על כך. כשאחרים פורצים את גבולותינו אנו כועסים, ומגינים על עצמנו. כעס כזה הוא סימן לבריאות טובה, פיזית ונפשית.

על פי הספר "חגיגה, מבט חדש-עתיק על חכמת הלוח העברי"
פלא אוהד אזרחי

גיליתי שכשאני כועס, גם כשהכעס מערפל את חושי ומתפרץ בצורה הרסנית, מקורו בעצם בגרעין בריא, שמצביע על כך שנפגעתי. יכול להיות שהפגיעה הזו היא זיכרון מהעבר, יכול להיות שממש עכשיו חצו את גבולותי, או שדברים פשוט לא קרו כפי שתכננתי וקיויתי. מבעד לשכבות הכעס, מעבר להתפרצות שלו, אפשר לשוב ולאתר את מקורו הבריא, ובחיבור אליו אוכל ללמוד ולבטא את מה שחשוב לי בדרכים ישירות ומועילות יותר, ללא הדרמה וההרס, וללא קורבנות תוקפנית.

לכל אחד הדרך שלו לחצוב מבעד לשכבות הכעס – לצעוק ביער, לרוץ בשדות, להכות בכרית, לרקוד, או לכתוב שירי מחאה. מה הדרך שעובדת לכם?

הלכתי לצעוק בשדות, בני מהוצאת דופן.