חליל

אוכל, כסף, סקס, מעמד, חברים, אהבה, נוחות, עונג.
יש מי שיגידו שאלו דברים ריקים, חלולים, אין בהם ממש, האדם רעב אליהם ורודף אחריהם אך לעולם לא יהיה שבע.
עדיף לו לאדם להתנזר ולמצוא השראה, מלאות ואלוהות ללא אלו, או בסיפוק מסויים של אלו בתוך מסגרות ונורמות חברתיות מסויימות.
נגיד סקס רק עם פרטנר/ית אחת ״כי שם זה באמת מלא משמעות ועומק אבל בריבוי יש רעב וריקות.״

אני לא מסכים עם זה…
כלומר אני כן חחח…
אבל לא,
אסביר רגע.

אני בהחלט מסכים שכל אלו יכולים להיות ריקים וחסרי משמעות, מונעים מתוך בור שלא ניתן למילוי.
אבל אותה ריקות יכולה להמצא גם בהתנזרות מכל אלו, במיוחד אם היא מהולה בקוים נסתרים של פחד, אשמה ובושה מן התשוקות שלנו ומלחיות את החיים ולעשות איתם אהבה.
מילוי סיזיפי של הבור, ובריחה מן הבור. שניהם אנושיים להחריד ו… די מעייפים בעיני.
לא בקטע מתנשא, אני מתעייף מעצמי כאשר אני תקוע במי מאלו.

שניהם (ההתנזרות מן החיים וההתפלשות בם) גם יכולים להיות מלאים, מלאים מאוד וגדושים בנקטר האלוהי.
למען האמת כך הכל מלכתחילה, גדוש אלוהות. אבל צריך להכיר בזה כדי לשים לב.
כלומר סקס יהיה רק סקס אלא אם דרכו אתרחב לחוש את גודש האלוהות שמעבר לו, את החד פעמיות הקדושה של הרגע, של היצירה האלוהית שהיא עכשיו.
וגם צום, מדיטציה, או תרגולי נשימה יהיו פשוט עוד תרגול או תענית שמביאים שקט לאישיות, אלא אם אתרחב דרכם אל מעבר לאשליית המציאות, אל האוקיינוס האין סופי של האלוהות.

אני אוהב את שתי הדרכים, ושתיהן נוכחות בחיי, ממדיטציה ונשימה ועד מיניות אקסטטית מרובת משתתפים.
אבל הן לא הדבר, הן הדרך, משניהם אני נהנה, אבל אם זה היה רק זה, זה היה לא מספיק ולא ממלא.

זה לא שאין חור
החור שם
והוא נשאר וישאר

המציאות שלי חלולה
ולכן כמו חליל
האלוהות יכולה לנגן בה
את מנגינתה המופלאה

*בתמונה, קלפי אותות