לילית, חוה ואדם / פלא אוהד אזרחי - דופן - הוצאה לאור - בלוג

לילית, חוה ואדם / פלא אוהד אזרחי

לילית נבראה כיצורה סופר אינטיליגנטית, יפה, מינית וסופר-רגישה. יחד עם זאת מה שלא היה בה זה הידע כיצד לפתח דיאלוג של אמת במקום בו מתגלה קונפליקט. כשנוצרה אי-הבנה בינה לבין אדם על רקע עניני סקס ושליטה, היא לא עצרה כדי להפגש וליצור דיאלוג. אילו היתה מוכנה לכך יתכן שההבנות החדשות שהיו נובעות מהמרחב הדיאלוגי יכולות היו להאיר את נפש שניהם באור חדש. הקשר שלה עם אדם יתכן והיה דווקא מעמיק, חוה (האישה שמסכימה לחוקי הפטריארכיה) לא היתה נבראת כלל מהצלע וכל ההיסטוריה של המין האנושי היתה שונה לחלוטין. אבל בלילית התפתחה התחושה הפנימית שאין בגן העדן מקום למי שהיא באמת, ואין טעם לדבר על זה בכלל. פשוט חבל על הזמן. היא קמה ועזבה בטריקת דלת. את הבעיה היא השליכה על הבורא, שיצר גן שלא יכול להכיל את מי שהיא באמת ובכך כאילו גירש אותה מעולמו.

תודעה עצמית של ילדה דחויה ובלתי רצויה התפתחה בתוכה, עם זעם כבוש ורב עוצמה. התפיסה של הבלתי רצויה, הדחויה, המגורשת, יצרה אצל לילית טראומה של ילדות פגועה: אב אכזרי ומתעלם ובנזוג שמנסה לשלוט עליה. תופעות פוסט טראומטיות התפתחו בלילית, שמתבטאות ברצון אדיר לנקמה. מתחת לרצון הזה מסתתר הצורך העמוק להשתייך אל החיים והזעם הנורא על אי היכולת לעשות זאת. זהו לדעתי מקור המיתוסים על לילית שמבקשת להרוג ילדים. הדחף לנקמה מבקש להרוס את החיים הפטריארכליים והמהוגנים של אדם עם חוה, חיים שנתפסים בעיני לילית כבזבוז גמור. היא בזה להם, אך למען האמת היא עצמה שותפה גמורה ליצירת החיים הללו: חיים שהתפתחו בין היתר כתוצאה מעזיבתה, מאי היכולת שלה עצמה לפתח דיאלוג של אמת, לראות את האחר בפגיעותו, להיראות בפגיעותה ולפתח מרחב חדש, מרחב ששניהם יגדלו אל תוכו.

היתכן שזו היתה כוונת הבורא? — להעניק לאדם וללילית את האפשרות לצמיחה מתוך קונפליקט? את ההזדמנות לגשת אל הקונפליקט, לפתוח אותו ברגישות הדדית, בקשב, ומתוכו ליצור מרחב חיים חדש? מרחב שהם היו יוצריו, ובכך היו הם שותפים לבריאת המציאות? אילו היו לילית ואדם משתמשים נכון בפוטנציאל הגלום בקונפליקט כדי ליצור מרחב חדש היו הופכים הם לבוראים ולא נשארים רק כנבראים. מרחב ההבנה הדיאלוגי שהם היו בוראים היה גן העדנה האמיתי. אבל שניהם, אדם ולילית, נכשלו שם. היא הפכה אלימה ומסוכנת והוא הפך למתלונן שלא טוב לו להיות לבדו ומבקש שיסדרו לו עזר כנגדו.

לילית השדה האפלה של המיתוס הגברי היא יצור פוסט טראומטי שפועל מתוך תופעות של PTSD. מלאכי האלהים, סנוי, סנסנוי וסמנגלף, שנשלחו לטפל במקרה לא ידעו כיצד לרפא טראומה, ולכן ביקשו לכל הפחות להגן על החיים הקיימים מפני ”המטורפת הזו“… שרק לא תהרוס. הם יצרו חומת הגנה מסויימת מפניה, אבל לא הביאו לריפוי. ריפוי דורש כנראה יותר ממה שמלאכים יכולים לעשות. הוא דורש התגייסות של לילית עצמה ושל אדם עצמו לתהליך בו שניהם יעברו שינויים גדולים.

לפי איך שאני מבין את קבלת האר“י תהליך הריפוי של הרקמה הפגועה בין לילית, חוה ואדם הוא התהליך החשוב ביותר של תיקון העולם כולו, החברה, הכלכלה והאקולוגיה הפלנטרית. הכל נובע מקלקול הגן. ואולי אולי אנחנו מתחילים להיות מוכנים כיום לעסוק בריפוי הגדול והעתיק הזה.

נכתב ע״י פלא אוהד אזרחי, 25.8.2021
מחבר סדרת הספרים ״קדשה״

שיתוף:

מאמרים נוספים

על יום כיפור וכוחו של סיפור

על הפעם הראשונה שצמתי ביום כיפור, ואיך זה קשור לכך שכשהייתי תינוק הרופאים אמרו להורים שלי לצפות לכך שאגדל להיות מפגר, שמן ומכוער. בכלל לא

מְנַקֵּד אוֹתָךְ בִּתְשׁוּקָה / יֵהוּא שָׁלֵם

המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מִתחת לאותיות, מֵעליהן או בְּתוכן. וֵאֲני רוצֶה לקמֵץ במיליםוּלְנַקֵּד אוֹתָךְ מִכל הכיווניםבִּתנועות ארוכותמְתוּבּלות בְּעִצּוּרִים. ואז ללא תנועה, בֵּעֲצירה מוּחלטתבְּאֵיבָר דָּגוּשׁ

X
דילוג לתוכן