מבקש להציע כאן תיקון לשון לשפה העברית הארוטית.
להחליף את המילה ״לשפוך״ במילה ״לשפוע״.
״לשפוך״ זה משהו שאומרים עליו ״אופס, נשפך…״
ואני לא מוכן לאמר ״אופס״ או להחזיק שום אשמה על נוזל החיים שיוצא מגופי.
במקום זה אני רוצה לאמר עליו ״וואו״ וגם ״איזה יופי״ ואפילו ״יאמי״.
אז מעתה אני לא שופך יותר אלא ״שופע״.
כך אני בוחר לקרוא לזה.
כי כשאני בוחר שלא להוציא זרע אני מרבה את שפע אנרגיית החיים שנמצאת בי, ובונה אותה עוד ועוד.
וכאשר אני בוחר להוציא זרע ולחלוק אותו עם העולם, כלומר ״לשפוע״ אני חוגג את השפע הזה, ומברך בעזרתו את חיי, ואת החיבור בו אני נמצא.
הצעות לשימוש במילה:
״אני עוד רגע שופע״
״וואו כמה שפע יצא ממני!״
״תגיד אתה טועם את השפע שלך?״
״אומרים ששפע טוב לעור הפנים״
דיוויד דיידה מרחיב בספרו ״דרך גבר״ על תרגולים לשליטה בשפיעה הגברית, כדי שנוכל לבחור בה ולהעצים את העונג בחיינו.

חודש טבת על פי ספר יצירה
ספר יצירה קושר את חודש טבת בכעס, הוא מועיד לו מקום חשוב, ומתייחס אליו כאל חוש העומד בפני עצמו – חוש הרוגז. פעמים שהכעס מערפל